תקנות כיבוי אש לעסק – מה כדאי שתדעו?

לקבלת הצעת מחיר לתקנות כיבוי אש לעסק – מה כדאי שתדעו?

חלק מהדרישות שיש למלא בדרך לקבלת רישיון עסקיהן כוללות עמידה בדינים הנוגעים לכבאות והצלה – תקנות כיבוי אש לעסק. מהן הדרישות האלו, מה משמעותן החוקית והמוסרית ומהו התהליך שיש לעבור על מנת לקבל את החותמת?

 

מהו רישיון עסק ולמה הוא חשוב?

הקמת בית עסק הוא תהליך עתיר בדרישות המצריך עמידה במגוון תקנות – הראשונה שבהן היא קבלת רישיון עסק, שהוא למעשה היתר מטעם רשות מקומית המבטיח כי העסק פועל באופן תקין, וכי ננקטו כלל האמצעים הנדרשים לשמירה על הביטחון, הבטיחות והבריאות של הציבור. הפעלת עסק ללא רישיון או עם רישיון שאינו בתוקף היא עבירה פלילית, ויותר מכך – אינה מוסרית, שכן מטרת רישיון העסק היא להבטיח את ביטחונם של אנשים ושל סביבתם.

התנאים לקבלת רישיון עסק מעוגנים בחוק, ומפורטים בחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. החוק מגדיר שבעה תנאי רישוי. לא כל התנאים חלים באופן אוטומטי על כל עסק, אלא תלויים באופיו ותחום עיסוקו. אחד התנאים הוא  קיום הדינים הנוגעים לכבאות, ההכרחי הן לקבלת רישיון עסק והן לקבלת כיסוי ביטוחי הולם ומקיף.

מהם הדינים הנוגעים לכבאות ולתקנות כיבוי אש לעסק?

האישור ניתן על ידי מערך מערך הכבאות וההצלה של ישראל, ומטרתו לוודא כי העסק העתידי (או הנוכחי, במקרה של חידוש רישיון) מוכן וממוגן ככל הניתן במקרה של התלקחות ושריפה. הדרישות של מערך הכבאות וההצלה לקבלת רישיון עסק מפורטים בתקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבניין מסחרי), תשל"ב-1971. האחריות לביצוע סידורי הכבאות מוטלת על בעל העסק, והיא צריכה להיעשות מבעוד מועד, בטרם הגשת הבקשה. כמו כן, סידורי הכבאות צריכים להימצא בהלימה מלאה עם מפרט העסק (כלומר תכנית הבנייה שלו). במקרים בהם מפרט העסק טרם קיים, יש לבצע את הסידורים בהתאם לדרישות המקצועיות של תקנון רישוי העסקים. הדרישות המקצועיות אינן גלובליות, ומשתנות בהתאם לאופיו של העסק, גודלו, המבנה הפיזי בו הוא ממוקם, כמות העובדים שעתידים לשהות בו מדי יום, שעות הפעילות, כמות המבקרים הצפויה ועוד.

מטף כיבוי אש

מהן התקנות אותן מגדיר החוק?

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבניין מסחרי), תשל"ב-1971, פועלות לפי סעיף 6 לחוק שרותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן – החוק), ולפי סעיף 9 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. התקנות מגדירות כי כל בניין מסחרי (בניין המכיל חדרי משרדים וחדרים לעסקים הטעונים ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, חדרים ששטחם עד מאה מטרים מרובעים, שאינם טעונים רישוי לפי חוק רישוי עסקים, חדרים לשירותים טכניים וחדרי נוחיות המשרתים אותם) "חייב הבעל או המחזיק לרכוש או להשיג ציוד כיבוי […] להתקין את ציוד הכיבוי ולהחזיקו במצב תקין לפי הוראות רשות הכבאות".

התקנות מפרטות ציוד כיבוי המוגדר כ-"ציוד חובה", אותו יתקין בעל העסק או המחזיק בנכס וידאג לוודא את תקינותו באופן עקבי. כמו כן, רשות הכבאות רשאית להורות על הוספת ציוד כבאות שאינו מוגדר כ-"חובה", במידה ותראה זאת לנכון בהתחשב במפרט העסק. ציוד החובה המפורט בתקנות:

  1. מטפה כיבוי – נדרש למקם בכניסה לבניין מטפה מסוג אבקה יבשה בגודל של 6 קילוגרמים. כמו כן, מספר מטפפות הכיבוי בבניין מסחרי לא יקטן מ-4, והמרחק בין כל מטפה למטפה לא יעלה על 30 מטרים. בבניינים בהם יש קומות או מפלסים, יותקן מטפה בחדר המדרגות, בסמוך לכניסה לכל קומה/מפלס.
  2. גלגילון כיבוי – לכל 30 מטר בבניין נדרש להתקין גלגילון כיבוי באורך של 25 מטרים עם מזנק צמוד וצינורות לחץ. בנוסף, ישנם חדרים מסוג ספציפי בהם נדרש להתקין גלגילון ייעודי, ובהם: חדר לשירותים הנדסיים, חדר להגשת מזון ששטחו עולה על 50 מ"ר, בכניסה לאולם המיועד ל-100 אנשים לפחות ובחדרי אשפה.
  3. אספקת מים – כל גלגילון כיבוי נדרש לעמוד בכמות מים של 45 ליטרים לדקה ובלחץ של 4 אטמוספרות.
  4. ברזי כיבוי – במידה ולא קיים ברז כיבוי בקוטר של 3 ובמרחק של 100 מטרים לפחות, יש להתקין אחד ייעודי בקרבת הבניין. ברזים אלו צריכים להיות בעלי חיבור חיצוני, לאפשר הפעלה של שני ברזי כיבוי במקביל ולעמוד באספקת מים של 250 ליטרים לדקה ובלחץ של 4 אטמוספרות בכל ברז.
  5. ארונות כיבוי – לצד כל ברז כיבוי, יש להתקין ארון לציוד כיבוי, שיכיל שני זרנוקי כיבוי בקוטר של 2, מחומר סינתטי, באורך של 15 מטרים.

מהם הצעדים לקבלת אישור לכך שהעסק עומד בדרישות דיני כבאות?

  1. תכנון מקדים – בטרם הגשת הבקשה, יש לבצע מבעוד מועד את סידורי הכבאות הנדרשים, בהתאם לדרישות שפורטו מעלה. יש לבדוק גם את הדרישות המקצועיות של כבאות והצלה לישראל.
  2. הגשת הבקשה – את הבקשה לאישור תקנות כיבוי אש לעסק מגישים לרוב לרשות המקומית, ואליה יש לצרף את הסקיצה/התכנית של מבנה העסק, בה מפורטים: מיקומי לוחות חשמל, מיקומו של ציוד כיבוי אש, פתחים ויציאות, מערכת גז פחמימני מעובה, מערכת מים לכיבוי (כולל קוטר צנרות), מנדפים ומערכות מיזוג אוויר וסוגי חומרי בניה. כמו כן, חשוב לצרף תיאור מפורט של מהות העסק המתוכנן, כולל מיקום, תחום העיסוק, כמות משוערת של עובדים/לקוחות שינכחו בו מדי יום ושעות פעילות.
  3. ביקור המפקח – לאחר שהבקשה הגיעה לרשות המקומית, היא עוברת לבחינה של בדיקת מפקח בטיחות אש בתחנת הכיבוי הרלוונטית. הוא יבצע ביקורת בה יבחן האם בוצעו כל סידורי הבטיחות הנדרשים. הביקורת בעסק מחויבת בתשלום אגרה.
  4. ביקורת חוזרת – תתרחש רק במידה ותידרשו לבצע התאמות ותיקונים לאחר הביקורת הראשונה.
  5. קבלת אישור/סירוב – במידה והעסק שלכם עמד בכל דרישות הכבאות, יינתן לו אישור כבאות ויומלץ לרשות המקומית להעניק/לחדש את הרישיון שלו. במידה והתקבל סירוב, ניתן להגיש ערעור מול גורמי הכבאות.

כאמור, לתקנות כיבוי האש יש משמעות מרחיקת לכת, שבמקרי חירום יכולה להכריע בין חיים ומוות. אין להקל בנושא זה ראש, ומומלץ להיעזר בידע ובניסיון של איש מקצוע שמכיר את החוק לבוריו, ולא יתבלבל בסבך הבירוקרטיה של עשרות דרישות תקנות כיבוי אש לעסק. גם אחזקתו השוטפת של ציוד הכיבוי הוא עניין שיש לקחת בחשבון, שכן הוא נדרש לעבור בדיקת תקינות שנתית. בהצלחה בתהליך השגת אישור העסק ומילוי דרישות תקנות כיבוי האש לעסק!

אז מה היה לנו עד עכשיו

דרגו את הכתבה
לקבלת הצעת מחיר לתקנות כיבוי אש לעסק – מה כדאי שתדעו? השאירו פרטים בטופס

הביטחון שלכם חשוב לנו

השאירו פרטים וקבלו ייעוץ חינם למערכת אבטחה לבית