הנה עובדה שרוב מנהלי המבנים לא חושבים עליה: הרגע שבו הכי צריך מערכת כריזה הוא, פעמים רבות, בדיוק הרגע שבו החשמל נופל. שריפה פוגעת בכבלים ומקפיצה מפסקים. קצר חשמלי מפיל לוח שלם. באירוע חירום רחב, רשת החשמל באזור כולה עלולה לקרוס. מנהלת של בית אבות גילתה את זה בתרגיל פינוי שנערך בזמן הפסקת חשמל מתוכננת. היא הייתה בטוחה שהמבנה מגובה, כי בחדר השרתים עמד UPS גדול. אבל ה-UPS גיבה רק את המחשבים ואת מרכזיית הטלפונים. מגבר הכריזה, שהיה אמור להנחות עשרות דיירים ואנשי צוות, נשאר כבוי. מערכת כריזה בלי גיבוי חשמל היא מערכת שעובדת רק כשהכול בסדר.
עיקרי הדברים
- ✓ גיבוי הוא לא תוספת, הוא דרישה – בעסקים רבים שדורשים רישוי, מקור מתח חלופי למערכת הכריזה הוא תנאי לאישור.
- ✓ גנרטור לבד לא מספיק – עד שהוא מתניע ומתחבר עוברות שניות ארוכות, ובזמן הזה הכריזה חייבת לעבוד מסוללות.
- ✓ את הקיבולת מחשבים – לפי צריכת המגבר בהמתנה ובזמן הודעות, משך הגיבוי הנדרש ומקדם בטיחות.
- ✓ לסוללות יש תאריך תפוגה – בדרך כלל כמה שנים בודדות, ובחום אפילו פחות. בלי בדיקות תקופתיות, הגיבוי קיים רק על הנייר.
למה דווקא בחירום החשמל נופל
קל לחשוב על הפסקת חשמל ועל אירוע חירום כעל שני מקרים נפרדים. בפועל, הם מגיעים הרבה פעמים יחד. בשריפה, האש והחום פוגעים בכבלים ובלוחות החשמל, והמפסקים קופצים. בנוסף, כוחות הכיבוי נוהגים לנתק את החשמל במבנה לפני שהם מתחילים לעבוד עם מים. בסערה או בתקלה ברשת הארצית, החשמל יכול להיעלם מאזור שלם לכמה שעות, ובישראל אנחנו מכירים גם הפסקות חשמל שקשורות למצבי חירום ביטחוניים.
בכל אחד מהמצבים האלה, מערכת הכריזה היא הכלי שאמור להנחות את האנשים: לאן לצאת, מה לעשות ומתי. היא צריכה לפעול דווקא כשהתאורה כבתה, כשהמעליות נעצרו וכשאנשים לא יודעים מה קורה. בבית אבות, בבית חולים, בבית ספר או בקניון, זה ההבדל בין פינוי מסודר לבין בלבול ופאניקה.
לכן, בעסקים שנדרשים לאישור משטרה ברישוי העסק, המפרט האחיד קובע במפורש שלמערכת הכריזה יהיה גם מקור מתח חלופי, שיפעל כשמקור המתח הראשי נופל[1]. על הדרישות האלה ועל תהליך האישור הרחבנו במאמר על מפרט 160 של משטרת ישראל למערכות כריזה, ועל החובות מצד תקנות הבטיחות באש כתבנו במאמר על מערכת כריזת חירום ופינוי.
שלוש דרכים לגבות מערכת כריזה
יש שלוש דרכים עיקריות לספק חשמל למערכת כריזה כשהחשמל הראשי נופל. לכל אחת יתרונות ומגבלות, ובמבנים רבים משלבים ביניהן.
1. אל-פסק (UPS)
UPS הוא התקן שמחובר בין שקע החשמל לבין הציוד, ומכיל סוללות. כשהחשמל נופל, הוא ממשיך לספק מתח רגיל של 230 וולט מהסוללות, בלי הפסקה. היתרון שלו הוא הפשטות: אפשר לחבר אליו כמעט כל מגבר, מרכזייה או מתג רשת. החיסרון הוא היעילות: ה-UPS ממיר את מתח הסוללות למתח חילופין, והמגבר ממיר אותו חזרה למתח ישר. בכל המרה הולכת לאיבוד אנרגיה, ולכן הסוללות מתרוקנות מהר יותר. בנוסף, UPS כללי בדרך כלל לא מדווח למערכת הכריזה או למערכת גילוי האש על תקלה בסוללות.
2. ספק כוח ייעודי עם סוללות 24 וולט
רוב המגברים והבקרים שמיועדים לכריזת חירום יודעים לעבוד ישירות ממתח ישר של 24 וולט. במערכות כאלה מתקינים ספק כוח ומטען ייעודי, שמטעין את הסוללות כל הזמן, ועובר אליהן אוטומטית כשהחשמל נופל. אין המרות מיותרות, ולכן הגיבוי יעיל יותר. בנוסף, המטען מפקח על מצב הסוללות ומדווח על תקלה, למשל סוללה חלשה, סוללה מנותקת או תקלה בטעינה. במערכות כריזה שמשמשות לחירום, ספק כוח ייעודי עם סוללות ופיקוח הוא הפתרון המקצועי המקובל.
3. גנרטור
גנרטור מאפשר גיבוי לשעות ארוכות, ולפעמים לימים, כל עוד יש דלק. הוא נפוץ בבתי חולים, בבתי אבות, בקניונים ובמבני משרדים גדולים. אבל לגנרטור יש מגבלה אחת קריטית: הוא לא מתחיל לעבוד ברגע שהחשמל נופל. עד שהוא מזהה את ההפסקה, מתניע, מתייצב ומתחבר ללוח, עוברות שניות ארוכות, ולעיתים חצי דקה ויותר. במערכת כריזה, זה בדיוק הזמן שבו צריך למסור את ההודעה הראשונה.
| פרמטר | UPS כללי | ספק כוח 24V עם סוללות | גנרטור |
|---|---|---|---|
| זמן מעבר | מיידי | מיידי | שניות ארוכות עד חצי דקה ויותר |
| משך גיבוי | דקות עד שעות | לפי חישוב, בדרך כלל שעות | שעות וימים |
| יעילות | בינונית (המרות כפולות) | גבוהה | תלויה בדלק ובתחזוקה |
| פיקוח על תקלות | לרוב לא מחובר לכריזה | מובנה ומדווח | נפרד |
| מתאים ל | מערכות קטנות ורכיבי רשת | כריזת חירום בכל גודל | גיבוי ארוך טווח לכל המבנה |
⚠️ עצור: "יש לנו גנרטור" ו"יש לנו UPS" הם לא תשובה
שתי ההנחות האלה חוזרות כמעט בכל סקר שאנחנו עורכים. גנרטור בלי סוללות משאיר את הכריזה כבויה בשניות הראשונות, ולפעמים גם יותר, אם הגנרטור לא מתניע. UPS בחדר השרתים לא מגבה מגבר שמחובר לשקע בחדר אחר, בדיוק כמו בבית האבות מהפתיחה. השאלה הנכונה היא לא "האם יש גיבוי במבנה", אלא "לאיזה שקע מחובר כל רכיב של מערכת הכריזה, ומה קורה לו כשהחשמל נופל".
איך מחשבים את קיבולת הסוללות
הקיבולת של סוללה נמדדת באמפר-שעה (Ah). סוללה של 40Ah, למשל, יכולה תיאורטית לספק זרם של 4 אמפר במשך 10 שעות, או 40 אמפר במשך שעה. כדי לדעת איזו קיבולת צריך, מחשבים כמה זרם המערכת צורכת, ולכמה זמן.
למערכת כריזה יש שני מצבי צריכה. מצב המתנה הוא הזמן שבו המערכת דולקת, מפקחת על עצמה ומוכנה לשדר, אבל לא משמיעה כלום. הצריכה במצב הזה נמוכה. מצב הודעות הוא הזמן שבו המערכת משמיעה הודעות חירום, ואז המגבר צורך זרם גבוה בהרבה. הנוסחה המקובלת נראית כך:
קיבולת (Ah) = [(זרם המתנה × שעות המתנה) + (זרם הודעות × שעות הודעות)] × 1.25
המקדם 1.25 הוא מרווח ביטחון. הוא מפצה על כך שסוללות מאבדות מהקיבולת שלהן עם הזמן, ועל כך שבטמפרטורות קיצון הן מספקות פחות.
דוגמת חישוב
נניח מגבר כריזה של 240 וואט שעובד ב-24 וולט, ביעילות של כ-80%. בזמן הודעות, בהספק מלא, הוא צורך בערך 240 חלקי 0.8, כלומר 300 וואט, שהם כ-12.5 אמפר ב-24 וולט. במצב המתנה, המגבר והבקר צורכים יחד כאמפר אחד.
תרחיש א': גיבוי ל-30 דקות של הודעות בלבד. 12.5 אמפר כפול חצי שעה נותנים 6.25Ah. עם מקדם הביטחון מגיעים לכ-7.8Ah, ולכן סוללות של 12Ah יספיקו בנוחות.
תרחיש ב': יממה בהמתנה ועוד 30 דקות של הודעות. אמפר אחד כפול 24 שעות נותן 24Ah, ועוד 6.25Ah להודעות, סך הכול כ-30.25Ah. עם מקדם הביטחון מגיעים לכ-38Ah, ולכן נבחר שתי סוללות של 12 וולט ו-40Ah, שמחוברות בטור ל-24 וולט.
ההבדל בין שני התרחישים מלמד משהו חשוב: דווקא זמן ההמתנה הארוך, ולא ההודעות עצמן, הוא מה שקובע לרוב את גודל הסוללות. בחלק מהתקנים האירופיים למערכות כריזת חירום מקובל לתכנן גיבוי שכולל פרק זמן ארוך של המתנה ועוד חצי שעה של הודעות, כדי שהמערכת תהיה מוכנה גם אם החירום מגיע שעות אחרי שהחשמל נפל. את משך הגיבוי הנדרש בעסק שלכם צריך לקבוע לפי דרישות הרישוי ובתיאום עם המתכנן.
גם גודל המגבר משפיע ישירות על החישוב. מגבר גדול מהנדרש צורך יותר זרם, גם במצב המתנה, ולכן כדאי לבחור אותו לפי מספר הרמקולים בפועל ועם רזרבה סבירה. על החישוב הזה הרחבנו במדריך על חישוב רמקולים ובחירת מגבר.
לא רק המגבר: כל הרכיבים שצריכים גיבוי
הטעות של בית האבות מהפתיחה חוזרת בגרסאות שונות: מגבים את המגבר, ושוכחים רכיב אחר שבלעדיו המערכת לא עובדת. לפני שמתכננים גיבוי, צריך לרשום את כל הרכיבים שמעורבים בהודעת חירום, מההתחלה ועד הרמקול:
עמדת המיקרופון. עמדת כריזה מרוחקת, למשל בקבלה, צריכה לפעמים הזנת חשמל משלה. אם היא לא מגובה, אפשר אולי להשמיע הודעות מוקלטות, אבל אי אפשר לדבר.
נגן ההודעות המוקלטות. במערכות רבות ההודעות שמורות ביחידה נפרדת או בבקר. אם היא כבויה, כפתור "הודעת פינוי" לא יעשה כלום.
רכיבי הרשת. במערכות כריזה מבוססות IP, הקול עובר דרך מתגי רשת. אם המתג שמזין את הרמקולים ב-PoE כבה, כל הרמקולים שמחוברים אליו כבים איתו. לכן גם המתג צריך להיות מגובה, ולפרק זמן שלא קצר מזה של המגבר.
הממשק לגילוי אש. אם ההודעה האוטומטית מופעלת ממערכת גילוי האש, צריך לוודא שגם הממשק ביניהן עובד בהפסקת חשמל. מערכת גילוי האש עצמה מגובה בדרך כלל בסוללות משלה, אבל ממסר או בקר ביניים שמחובר לשקע רגיל עלול להיות החוליה החלשה.
מגברי אזורים מרוחקים. במבנים גדולים יש לפעמים מגברים בכמה חדרי תקשורת. לכל אחד מהם צריך גיבוי, ולא רק למגבר הראשי.
סוללות: סוגים, אורך חיים ותחזוקה
ברוב מערכות הכריזה משתמשים בסוללות עופרת-חומצה אטומות (VRLA), אותן סוללות שנמצאות גם ברכזות אזעקה ובמערכות גילוי אש. הן זולות יחסית, אמינות ולא דורשות מילוי מים. החיסרון שלהן הוא אורך החיים: בשימוש רגיל הן מחזיקות בדרך כלל כמה שנים בודדות, ואחרי זה הקיבולת שלהן יורדת בהדרגה, גם אם הן נראות תקינות לגמרי מבחוץ.
האויב הגדול של הסוללות הוא החום. סוללה שנמצאת בארון תקשורת חם, ליד שרתים או מתחת לגג פח, מתבלה מהר בהרבה מסוללה שנמצאת בחדר ממוזג. בחלק מהמקרים, חום גבוה ומתמשך יכול לקצר את אורך החיים שלה עד כדי חצי. לכן מיקום ארון הכריזה והסוללות הוא חלק מהתכנון, ולא עניין של מקום פנוי.
בשנים האחרונות נכנסות לשוק גם סוללות ליתיום, שמחזיקות יותר שנים ושוקלות פחות. אבל לא כל מטען מתאים להן, והן צריכות מערכת ניהול משלהן. לפני שמחליפים סוג סוללות, חשוב לוודא שהספק והמטען של מערכת הכריזה תומכים בהן, ושהן מתאימות לדרישות של המערכת.
💡 טיפ מקצועי
כתבו על כל סוללה את תאריך ההתקנה, בטוש עמיד, ברגע שהיא נכנסת לארון. כך כל טכנאי שפותח את הארון יודע מיד כמה זמן היא שם. כשמחליפים, מחליפים את כל הסוללות שמחוברות יחד בטור, ולא רק את אחת מהן. סוללה חדשה שמחוברת לסוללה ישנה מתבלה מהר, והגיבוי כולו נחלש.
איך בודקים שהגיבוי באמת עובד
הדרך היחידה לדעת שהגיבוי עובד היא לבדוק אותו בתנאים אמיתיים. נורית ירוקה על המטען אומרת שהסוללות נטענות. היא לא אומרת כמה זמן הן יחזיקו תחת עומס.
בדיקה שוטפת. מדי חודש כדאי לבדוק שאין חיוויי תקלה בפאנל של מערכת הכריזה או במטען, ולוודא שהסוללות לא נפוחות, לא דולפות ולא חמות במיוחד.
בדיקת ניתוק. באופן תקופתי, ולפחות פעם בשנה, מנתקים את החשמל הראשי למערכת הכריזה ומשמיעים הודעות. בודקים שהמערכת עוברת לסוללות בלי הפסקה, שכל האזורים נשמעים ושאין ירידה בעוצמה.
בדיקת עומס. פעם בכמה זמן כדאי לבצע בדיקה ארוכה יותר, שבה המערכת פועלת מהסוללות לאורך זמן, כדי לוודא שהן עדיין מחזיקות את משך הגיבוי שתוכנן. זו הבדיקה שמגלה סוללות "עייפות" לפני שהן מאכזבות באירוע אמיתי.
תיעוד. כל בדיקה נרשמת ביומן: תאריך, מי בדק, מה נמצא ומה תוקן. היומן הזה עוזר גם בביקורת של גורמי הרישוי וגם בתכנון החלפת הסוללות.
בבית האבות מהפתיחה, התיקון כלל שלושה צעדים. התקנו ספק כוח ייעודי עם סוללות 24 וולט למגבר ולנגן ההודעות, חיברנו את מתג הרשת ואת עמדת המיקרופון בקבלה ל-UPS, וקבענו בדיקת ניתוק פעם ברבעון. בתרגיל הבא, בזמן הפסקת חשמל מלאה, ההודעות נשמעו בכל האגפים. מי שמנהל מבנה עם אוכלוסייה רגישה מכיר את החשיבות של כל מערכות הביטחון בו, ועל ההיבטים הנוספים כתבנו במאמר על התקנת מצלמות אבטחה בבתי אבות.
שאלות נפוצות
האם UPS רגיל מספיק לגיבוי של מערכת כריזה?
במערכות קטנות ולא קריטיות, UPS יכול לספק גיבוי סביר. במערכות שמשמשות להודעות חירום עדיף ספק כוח ייעודי עם סוללות 24 וולט, שעובד ישירות עם המגבר, יעיל יותר ומדווח על תקלות בסוללות. בכל מקרה, צריך לוודא שכל הרכיבים של הכריזה מחוברים לגיבוי, ולא רק המגבר.
אם יש במבנה גנרטור, צריך גם סוללות?
כן. גנרטור צריך זמן כדי להתניע ולהתחבר, ובזמן הזה הכריזה חייבת להמשיך לעבוד. בנוסף, גנרטור יכול לא להתניע בגלל תקלה או חוסר בדלק. הסוללות מגשרות על הפער הזה ומבטיחות שהמערכת לא תשתתק אפילו לשנייה.
כל כמה זמן צריך להחליף את הסוללות?
סוללות עופרת-חומצה אטומות מחזיקות בדרך כלל כמה שנים בודדות, ובסביבה חמה פחות. מומלץ לבדוק אותן לפחות פעם בשנה בבדיקת ניתוק ועומס, ולהחליף אותן לפי התוצאות או לפי המלצת היצרן, מה שמגיע קודם.
כמה עולה להוסיף גיבוי למערכת קיימת?
העלות תלויה בגודל המגבר, במשך הגיבוי הנדרש ובמספר הרכיבים שצריך לגבות. במערכת קטנה מדובר בדרך כלל בתוספת צנועה של ספק כוח וסוללות. במערכות גדולות עם כמה מגברים וחדרי תקשורת, התכנון מורכב יותר. סקר קצר בשטח מאפשר לתת הצעת מחיר מדויקת.
מקורות שצוטטו במאמר (1)
- [1] פריט רישוי 6.2: חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ"ר לפחות, סעיף "מערכת למסירת הודעות" – מפרט אחיד, אתר gov.il
מילון מושגים
התקן עם סוללות שממשיך לספק מתח רגיל לציוד שמחובר אליו כשהחשמל הראשי נופל.
יחידת המידה לקיבולת של סוללה: כמה זרם היא יכולה לספק, ולכמה זמן.
סוללת עופרת-חומצה אטומה עם שסתום, הסוג הנפוץ במערכות כריזה, אזעקה וגילוי אש.
המצב שבו המערכת דולקת ומוכנה לשדר, אבל לא משמיעה הודעות. הצריכה בו נמוכה, אבל הוא יכול להימשך שעות.
הזמן שעובר מנפילת החשמל הראשי ועד שמקור הגיבוי מתחיל לספק חשמל.
הפעלה של המערכת מהסוללות לאורך זמן, כדי לוודא שהן עדיין מחזיקות את משך הגיבוי שתוכנן.
המאמר עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026. החישובים במאמר הם דוגמאות להמחשה. משך הגיבוי הנדרש נקבע לפי דרישות הרישוי והתקנים הרלוונטיים לכל מבנה.
בטוחים שמערכת הכריזה שלכם תעבוד בהפסקת חשמל?
המומחים של סייפטי הום יבדקו את הגיבוי הקיים, יחשבו את הקיבולת הנדרשת ויתקינו פתרון שעובד גם כשהכול כבה. להצעת מחיר חייגו: 077-231-6039
